ואנה מוטי נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 [להלן – "חוק הפיצויים"].

המחלוקת על החבות ועל הנזק.

רקע ועובדות שאינן שנויות במחלוקת

התובע יליד 1978, בעל רישיון נהיגה תקף, היה בעלים של שני רכבים דו – גלגליים: האחד – קטנוע מסוג וספה מ.ר. 5672056 [להלן – "וספה"] והשני אופנוע שטח מסוג KTM, מ.ר. 7459701 [להלן – "האופנוע"]. שני רכבים אלה בוטחו בביטוחי חובה תקפים לעת הרלוונטית. אין חולק כי האופנוע בוטח אצל הנתבעת 1 אשר הוציאה פוליסה משותפת עם נתבעת 2.

בארץ מתקיימת פעילות בלתי חוקית של אופנועים המכונים מוטוקרוס, והינם בעלי יכולות והתקנים מיוחדים, המשמשים לנהיגה אתגרית או תחרותית נושאת סיכונים מוגברים אינם מורשים, אינם מבוטחים ומוברחים ארצה לשימוש בלתי חוקי [להלן – "מוטוקרוס"]. כמו כן מוכר סגנון נהיגה המכונה "מוטוקרוס" כאשר אופנוע שטח, לא בהכרח מוטוקרוס, נע במסלול סגור כשהוא עובר מכשולים יצירי אדם או טבע.

ביום 12.11.99 , עת רכב ביחד עם חבורת רוכבי אופנועים, על אופנוע כלשהו שזהותו וסיווגו שנויים במחלוקת, אירעה לתובע, אז בן 21, תאונה, וכתוצאה ממנה נחבל התובע קשות בפניו ובלסתו התחתונה [להלן – "התאונה"]. התובע הובא על ידי חבר ילדות בשם תומר מעודד [להלן – "תומר"] ובחור נוסף בשם "רונן" לבית החולים איכילוב. בבית החולים אובחנו חתכים עמוקים בסנטר, שבר בלסת תחתונה ונזקים למספר שיניים. התובע נותח לקיבוע הלסת ולימים עבר טיפולי עקירה וסתימות בשיניים.

נסיבות התאונה ובפרט זהות האופנוע המעורב שנויים במחלוקת קיצונית בין הצדדים. אך התובע עצמו מודה כי לאחר שחרורו מבית החולים, פנה למשטרה ומסר שם הודעה שקרית ולפיה אירעה התאונה כאשר "נהגתי על הוספה לכיוון הבית ... ברחוב השקמה פניתי לרחוב הרצוג שבכדי לפנות אליו אני צריך לחצות גשר קטן וכשפניתי החלקתי על שיכבת חול שהייתה על הכביש .... ידית קלצ' בוספה נשברה" . לדבריו עשה זאת על שום חששו, על פי "עצה רעה" שקיבל ממן דהוא, כי אלמלא כן, לא יזכה בפיצוי כספי מחברת הביטוח.

התובע אף מודה כי מאותם מניעים, מסר באותה עת גרסה זהה ושקרית לסוכן הביטוח שלו ואף לעו"ד מילמן שייצגה אותו לימים.

הנתבעות באמצעות הנתבעת 1 חשדו בגרסת התובע ובפרט לעניין האופנוע המעורב, שלחו אליו בשנת 2001 חוקר מטעמן, עימו סירב התובע לשתף פעולה [וזו זכותו] ונמנעו מהכרה בתביעתו ומתשלום פיצויים בגין "תאונת דרכים". עו"ד מילמן, סירבה להמשיך ולייצגו.

לאחר הדברים האלו, נסע התובע לכמה חודשים לטייל בהודו, שב ארצה, המשיך בחייו, עד אשר, בייצוג של בא כוחו הנוכחי, עו"ד יוליש, הגיש את תביעתו הנוכחית ביום 9.11.06, כשלושה ימים לפני התיישנותה. וכאן טוען הוא כי אכן מסר גרסה שקרית בעבר על מנת לזכות בפיצוי כספי וזאת על סמך עצה "רעה" כאמור, אלא לדבריו הגרסה הנכונה היא כי התאונה נגרמה עת טייל עם האופנוע ועם חברים אחרים הרכובים על אופנועים בחולות פלמחים. במהלך טיול זה "קפצו" החברים והתובע, עם האופנועים שלהם, מעל דיונות, התובע התהפך ונחבל. לטענת התובע – האופנוע המעורב הוא האופנוע לעיל, המבוטח אצל הנתבעות [להלן – "הגרסה החדשה"].

מומחה בית המשפט בתחום פה ולסת, ד"ר הורוביץ, בדק את התובע ואת החומר הרפואי לרבות צילומים מבית החולים איכילוב וצילומים עדכניים. הוא המליץ על קביעת נכויות צמיתות בגין צלקת מתחת לסנטר – 10%, שבר בלסת תחתונה והפרעות במערכת הלעיסה – 5%, חוסר תחושה – 3%, אובדן שיניים 46 ו – 47 – 0.5% והחזר הוצאות טיפולים. לעתיד קבע צורכי התובע להתקנת מבנה וכתר בגין כל אחד מהשתלים על שתי שיניים אלה והתקנות חוזרות של שחזורים בשיניים נוספות שנפגעו.

התובע עבד ועובד כטכנאי מזגנים תחת "כנפי" העסק שלי אביו יעקב, אינו רשום כ"עוסק מורשה" אצל רשויות המס ורושם את הכנסותיו הפרטיות לאחר שעות העבודה בעסק של אביו, כהכנסות של עסק אביו. אביו מוציא את החשבוניות בהתאם.

במהלך שנת 1999, וב – 11 החודשים שקדמו לתאונה, השתכר התובע לפי דו"ח רציפות הביטוח במל"ל סכום של כ – 32,000 ₪, משמע, כ – 2,910 ₪ לחודש. לאחר תקופת אי כושר, שב לעבודה ושכרו השנתי החל משנת 2004 ועד כולל שנת 2009, נע בין כ – 50,000 ₪ ל – 53,000 ₪, משמע, כ – 4,300 ₪ לחודש בממוצע.

התובע מודה בתצהירו כי שכרו המדווח, הן לפני התאונה והן לאחריה, אינו משתקף בנתוני המל"ל: עובר לתאונה נהג אביו לשלם לו כסף במזומן ו"רשם משכורת נמוכה מטעמי מס" ושכרו הממשי הגיע ל – 5,000 ₪ לחודש. לאחר התאונה וכיום, הוא עובד בין 10 ל – 12 שעות בעבודה פיסית מאומצת ו"שכרי המוצהר עומד על סך של 5,000 ₪ ברוטו ... בפועל ההכנסה שלי גבוהה מסכום זה, שכן בנוסף לשכר שאני מקבל, אני מבצע עבודות פרטיות, שההכנסה נרשמת בעסקו של אבי ....".

המחלוקות

המחלוקת העיקרית היא בשאלת החבות: התובע טוען בגרסה החדשה, כי התאונה אירעה כאשר ניסה "לקפוץ" עם האופנוע המבוטח מעל שתי דיונות, שהמרווח ביניהן כ – 15 מטרים.

הנתבעת טוענת לעומתו כי לא הוכיח כי בעת התאונה נהג על האופנוע וכי התאונה אירעה עת נהג התובע באופנוע שלישי מסוג "מוטוקרוס", שאינו מורשה ואינו מבוטח על ידה. לחלופין, ואף אם נהג התובע על האופנוע המבוטח, הרי נהיגתו אינה בגדר "שימוש" ברכב על פי חוק הפיצויים ואף מוחרגת מהכיסוי הביטוחי, בהיותה "שימוש לרכב לתחרות או לתחרות מהירות שלא נכללה ברשימה זו ....".

בנוסף חלוקים הצדדים על הנזק.

הראיות